למטפלים בתזונה, בוואטסאפ ובאפליקציהצילום ארוחה וזיהוי קלוריות: מה קורה מאחורי התמונה

מהלחיצה ועד היומן, שלב אחרי שלב

1. אישור שהתמונה הגיעה בוואטסאפ יוצאת מיד הודעה שהתמונה בעיבוד, עוד לפני החישוב. מי ששולחת תמונה ולא רואה שום סימן חיים לא יודעת אם משהו הגיע. באפליקציה, כשאין קליטה, הצילום נשמר בטלפון ונשלח לבד כשהרשת חוזרת.
2. מה רואים בצלחת, במילים לפני כל מספר, איימי אומרת מה זיהתה: "רואה חזה עוף ואורז לבן מבושל". זה הרגע הכי זול לתקן בו, כי עוד לא נרשם כלום. ואם המטופלת כתבה מה זה, בכיתוב של התמונה או בהודעה בדקות שאחריה, מה שהיא כתבה גובר על מה שהמצלמה ניחשה. הכמות ממשיכה להגיע מהתמונה.
3. מה שאפשר לספור, נספר קציצות, ביצים, פרוסות, עוגיות וחתיכות עוף נספרים ביחידות, והמשקל נגזר מטבלת משקלים מדודה ולא מאומדן בעין. לפירות קטנים יש משקל ליחידה, כך ששנים עשר תותים לא נרשמים כמו שתים עשרה כוסות תותים. ערימה של קוביות עוף, לעומת זאת, לא נספרת כעשרים חתיכות שלמות: מעבר לכמה יחידות המערכת עוברת לאמוד את הכמות כולה, ושואלת על גודל הצלחת.
4. אריזה נקראת, לא מנוחשת גביע, שקית או בקבוק בתמונה נקראים מהכיתוב: יצרן, טעם, אחוז שומן ומשקל נטו. הכיתוב נקרא פעמיים, ונרשם רק מספר ששתי הקריאות הסכימו עליו. כשהן לא מסכימות, או כשהכיתוב לא קריא, המטופלת נשאלת אם זה המוצר שהמערכת חושבת. צילום של טבלת הערכים נקרא גם הוא, והמוצר נשמר במאגר שלכם לפעם הבאה. טונה בקופסה נרשמת לפי המשקל אחרי סינון.
5. תמונה לא בטוחה מקבלת מבט שני כשהקריאה הראשונה לא בטוחה, המערכת מסתכלת שוב על אותה תמונה בהגדלה. אם שתי הקריאות מסכימות, נלקח האמצע ביניהן. אם הן חלוקות, למשל חצי אבוקדו מול אבוקדו שלם, לא ממצעים. שואלים.
6. שאלה אחת, על מה שהכי משנה כשחסר פרט, השאלה הולכת לפריט שהתשובה עליו יכולה להזיז הכי הרבה קלוריות. על מנה מטוגנת שואלים קודם על השמן, כי כמעט לא רואים אותו בתמונה, וכף שמן היא כ-120 קלוריות. כשחסרה כמות, הכפתורים הם קטנה, בינונית וגדולה, ומאחורי כל כפתור משקל מדוד של משרד הבריאות לאותו מאכל. מה שכבר נכתב או נקרא מהאריזה לא נשאל שוב, ופרט שמזיז את הארוחה בפחות מעשירית לא שווה שאלה.
7. כרטיס לאישור, ורק אז יומן בסוף מופיע כרטיס: שם המנה, קלוריות, חלבון, פחמימה ושומן, ושני כפתורים, "נכון" ו"נסה שוב". מה שאושר הוא בדיוק מה שנשמר. מטופלת שלא ענתה תוך רבע שעה מקבלת שורה שאומרת שהרישום נשמר לפי מה שזוהה, ושאפשר לתקן במילה.

מה אתם רואים אחרי שהשורה נכנסה

לכל פריט ברישום יש מקור: מאגר משרד הבריאות, תווית האריזה, מה שהמטופלת כתבה, או "ידע כללי" כשהמאכל לא נמצא במאגר. לצדו נשמרת שורת ראיה קצרה, כמו "כתוב טורבו" או "כ-7 יחידות קטנות בצלחת", ורמת ביטחון. כך אפשר להבין למה נרשם מה שנרשם, בלי לנחש.

התמונה עצמה מופיעה בשיחה עם המטופלת, בשעה שבה נשלחה. משהו לא נראה לכם? פותחים את הרישום ומתקנים פריט אחד. גם המטופלת יכולה לתקן במילים, "לא היה חציל" או "היה גם לחם", ומשתנה רק מה שהיא הזכירה. איך כל זה נראה ביומן המלא, כתבנו בעמוד על יומן אכילה דיגיטלי.

למה מאגר ישראלי

זיהוי טוב שנוחת על שורה לא נכונה במאגר נותן מספר לא נכון בביטחון מלא. לכן הבסיס הוא מאגר התזונה הלאומי של משרד הבריאות, ומעליו מוצרים ממותגים מהסופר עם הערכים של היצרן. קווים שלמים כמו PRO של שטראוס ו-GO של תנובה נכנסו עם טעם וגודל אריזה, וגם התפריט של רשת כמו ריבר.

ועוד כלל: מילה כללית מקבלת מזון כללי. "חלב" נרשם כחלב 3% רגיל, ו"נס קפה" נרשם כקפה שחור. מוצר של מותג או של רשת עולה רק כשהמטופלת כתבה את השם שלו.

איפה זה טועה

זה יטעה. מצלמה לא רואה שמן שנספג באורז, לא רואה מה יש בתוך כרוב ממולא, ולא תמיד מבדילה בין גבינה לבנה לקוטג׳ בגביע בלי כיתוב. על מנות כמו חמין, קובה וכרוב ממולא המערכת שואלת איזה בשר או קטניות יש בפנים, כי שם נמצא רוב המספר. מאכל שאין לו שורה במאגר מקבל הערכה, והיא מסומנת כהערכה עם טווח רחב יותר.

בגלל זה לא תמצאו כאן אחוז דיוק. מספר כזה תלוי במה מצלמים ובאיזה אור, ואחוז אחד בלי ההקשר הזה לא אומר הרבה. מה שכן עשינו: סריקה יומית מסמנת לכם ביומנים רישומים חשודים, ובדיקה נוספת בכל לילה משווה את שיחות הוואטסאפ של היום מול היומן ומסמנת תיקון שלא נכנס. שום מספר לא משתנה בלי שתאשרו.